| לפני שבוע נפטר אח של אבא שלי, יחזקאל שמואל ז"ל
ההלויה, השבעה, המפגש המחודש עם כל המשפחה המורחבת בחיפה הציף בי געגוע.. געגועים לילדות לפשטות לתמימות ללב הנקי ללא דאגה... לרגעים שידעתי שיש על מי לסמוך.. החגים המשותפים, הטיולים ביחד, ארוחות ערב ספונטניות עם אוכל נפלא של הדודות (נורית, רחל) סופי שבוע בכנרת, בטבריה כשכולנו ישובים בתוך רכב אחד..צפופים ביחד.. נפגשנו כולנו שוב השבוע.. כולם גדולים, מתבגרים.. לכולם ילדים, חלקם אף נשואים.. בכל דמות אני מוצאת זכרון של אבא שלי חיוך, מבטא, התנהגות, שפת גוף.. זה גורם לי להרגיש קרובה.. זה מציף אותי בהתרגשות.. הילדים שלי פוגשים את הילדים של כולם.. שמחים לשמוע סיפורים מהעבר, קשר דם.. משפחה.. בשנייה חוזרים לאחור, נוסטלגיה בזמן.. כאילו לא עברו 30 שנה... מגירה עם תמונות, אלבומים ישנים.. לכל תמונה סיפור, כל תמונה מקרבת אותי לשורשים שלי.. תמונות של סבתא רחל.. אותה לא הכרתי מעולם, על שמה אני קרויה.. למדתי להעריץ אותה דרך המילים של אבא שלי, דרך עיניו הדומעות.. משפחה יש רק אחת! התגעגעתי אל כולכם מאוד! עם כל העצב שמביא איתו המוות.. יש נחמה במפגש המשותף בשבעה.. היהדות שלנו מדהימה אותי כל פעם מחדש.. כיבוד הורים, שבוע של נתינה, סבלנות וחמלה אין עבר אין הווה אין עתיד - הכל נמצא בעכשיו! מחזקת את ידיכם משפחת שמואל, שלא תדעו עוד צער! יש לכם חותם חזק בחיי, בחיינו! יחזקאל, יהי זכרך ברוך! אוהבת אתכם חלי (רחלי, רוחה, אוחי, רחל.. כל הכינויים שלי..)  |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה